משהו שכתבתי לפני כמה שנים אבל עדיין מבדר את מי שעוסק בscrum
אחד דנקו
שני מנהלים
שלושה techleadים
ארבעה ראשי צוותים
חמישה ימי עבודה
שישה פתקים
שיבעה מינורים
שמונה מפתחים
תשעה ספרינטים
עשרה אנשי QA
אחד עשר קיוביקים
שנים עשר סיפורים
שלושה עשר דעות
רבי דנקו היה אומר: מה המשימה הזאת לכם? לכם ולא לclosed. ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל כפר בעיקר.
ואף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: בעבור זה סיימתי לימודי מחשבים. אילו עבד שם, לא היה מחרטט.
רבן הראל היה אומר: כל שלא עשה שלושה דברים אלו בtask, לא יצא ידי חובתו.
ואלו הן: פיתוח, code review וQA.
מה נשתנה הספרינט הזה מכל הספרינטים?
שבכל הספרינטים אנו מכניסים יותר מפאי חלקי 2, הספרינט הזה – כולו פאי.
שבכל הספרינטים אנו מקווים להיות קרובים לקו, הספרינט הזה – כולו על הקו.
שבכל הספרינטים אנו אוכלין בין משימה למשימה בפלנינג. הספרינט הזה – כולנו אוכלין.
והיא שעמדה לדיילי ולנו. שלא יום אחד בלבד עמדנו אנחנו במטבח.
אלא שבכל יום ויום עומדים אנחנו במטבח, ודנקו ברוך הוא מציבנו שם.
“בראשית ברא דנקו את הלוח ואת הפתק. והלוח היה תהו ובהו ופתקים על פני תהום. ורוח דנקו מרחפת מעל פני הקיוביק, ויאמר דנקו ויהי taskboard ויהיGreenHopper. ויבדל דנקו בין משימה לסיפור. ויהיה דיילי ויהיה פלנינג, ספרינט אחד”. (מהגדול בתורה, העילוי מפתח תקווה, רבננו אריאל מוסקוביץ’, הידוע כרבי סרבר בעל הנס קפה
No comments:
Post a Comment